גישת ה"תמונה הגדולה" או גישת ה"פרטי פרטים" – מה למדתי מלאונרדו דה-וינצ'י

בתי בת ה-17 היא "חיית אינטרנט" כמו רבים מבני גילה. בגלל קוקטייל של גנים יצירתיים שירשה משני הוריה, היא מחפשת באינטרנט תמיד את הדברים הייחודיים והמעניינים, שהיא קוראת להם פשוט "מגניבים".

אתמול היא אמרה לי שכדאי לי להסתכל על אתר שאני "אעוף" עליו, וש"אין דברים כאלה": http://www.awesomeinventions.com/

אכן, מגניב. אלא שכמות ההמצאות והגאדג'טים העצומה מעלה אצלי שאלה: כמה מהם יהפכו להיות להצלחה עולמית, שתשנה משהו בהתנהגות האנושית ואורח החיים שלנו? אני בספק אם בכלל...

וכאן נכנסת לתמונה הדילמה, שיזמים, מנהלים ואנשי שיווק רבים מתחבטים בה: האם ליצור רעיון בגישת "התמונה הגדולה" או ללכת על "פרטי פרטים"?

כולם מסכימים, ובבלוג זה הנושא הוזכר בעבר, שלכל רעיון רצוי שיהיה ערך מעשי אמיתי למשתמש. בתהליך של ניסוי הרעיון נבחן הערך המעשי שלו למשתמש, ומכאן מוסקות מסקנות אופרטיביות לגבי אפשרויות הפיתוח שלו והמודל העסקי הנכון. אולם, עוד בטרם נולד הרעיון, אחת השאלות החשובות ביותר לתת להן מענה היא הדילמה שהעליתי כאן. בואו ננסה להבין אותה לעומק:

לכל ההמצאות שראיתם באתר שהבת שלי חשבה שהוא מדליק ישנו מכנה משותף אחד: הן מתרכזות בפרט מעשי מסוים מהחיים שלנו, בוחנות את התפקוד שלו ומציעות לו פתרון נקודתי חדשני – רעיונות שהיוצרים שלהם בחרו בגישת ה"פרטי פרטים". לגבי מידת השימוש בהם אפשר להתווכח, אבל גם ההמצאות שנראות לנו כבזבוז כסף, עונות הרבה פעמים על ערך מעשי כמו הנאה, הרצון להתפס כמדליקים ומיוחדים, פינוק וכיוב'. כאלה הם מכשיר להכנת וואפל בלגי בצורת לבבות, סט סכינים שמעוצב כיד אנושית שהסכינים נעוצות בה או סותם חור הניקוז של אמבטיה המעוצב על פי דגם הספינה "טיטאניק".  

לעומת זאת, קחו המצאות כמו נורה חשמלית, שהגדירה מחדש את אורח החיים של האדם ושינתה אותו מקצה לקצה, טלפון, שהגדיר מחדש את התקשורת בין בני האדם, אינטרנט, שהוביל מהפכה של ידע נגיש ואינסופי לכל הדורש בכל מקום בעולם ועוד דוגמאות. בל נשכח המצאות קדומות אף יותר, כמו המצאת הכתב, המצאת הדפוס, ההמצאות המדהימות והמקדימות את זמנן של ליאונרדו דה-וינצ'י (ומי שביקר במוזיאון על שמו ברומא יכול לצפות בשחזור המדהים של כולן), והרשימה מתארכת עוד ועוד...

מה שהפך את ההמצאות הללו ל-life-changing experience היא היכולת של ממציאיהן לראות את "התמונה הגדולה", כלומר איך הערך המעשי של הרעיון ישפיע על ההתנהגות האנושית, על החיים של בני האדם ועל העתיד. אני מאמינה, שממציאים מהסוג הזה היו אנשי חזון, לא רק מוחות יצירתיים מבריקים.

אולם, אם נבחן המצאות כגון אלו נראה משהו נוסף: הן משלבות בתוכן גם ראיית הפרטים הקטנים. למשל, ה"מטוס" שהמציא לאונרדו דה-וינצ'י כונה Ornithopter, שפירושו המילולי הוא "מטוס-ציפור", במילים אחרות החזון של דה-וינצ'י היה לאפשר לאדם לעוף כמו ציפור, למתוח את גבולות היכולת האנושית. כמי שהיה ידוע כ"משוגע על ציפורים" מחד, ומדען ואיש אשכולות שלמד כמעט כל דיסציפלינה מדעית ידועה כיום (פיזיקה, מתמטיקה, כימיה, אופטיקה, אסטרונומיה, מכניקה, זואולוגיה, אווירונאוטיקה, בליסטיקה), הוא התעמק ב"מטוס-ציפור" שלו בפרטי פרטים של תכנון מדעי, צפה אין-ספור שעות בציפורים ועטלפים וערך ניסויים רבים. וכל זאת קרה עוד ב-1480...

מכאן אנו יכולים ללמוד, שדווקא השילוב בין שתי הגישות הוא אחת הנוסחאות להפיכת רעיונות לפורצי דרך אמיתיים, וכאלו שהופכים לחלק מהקיום היום-יומי שלנו: ראיית התמונה הגדולה של שינוי התנהגות והרגלי חיים בשילוב עם התעמקות בפרטים הקטנים.

חומר למחשבה עבורכם. או כמו שבתי אומרת: "עופו על זה!"

 

לקריאה נוספת: כיצד המציא לאונרדו דה-וינצ'י את המטוס באתר חיל האוויר הישראלי